לראות עולם | פגישה עם עו"ד לאה מילר-פורשטט

לאה

היום התארחה בכיתת האזרחות שלי (ט1, גאון הירדן דרכא), עורכת הדין לאה מילר-פורשטט.
המפגש התקיים במסגרת פרויקט
לראות עולם  ובאמצעות מערכת ה- Hangout.


מעט רקע…
בקיץ 2012 גורשו מישראל כ-1,100 פליטים מדרום סודן ביניהם כ-400 ילדים. הילדים האלה חיו בישראל כ-10 שנים, חלקם נולדו כאן. הם התחנכו במערכת החינוך הישראלית. התרבות החגים והעברית היו כל מה שהם הכירו.

הילדים והוריהם נחתו בג'ובה. ג'ובה היא עיר הבירה של 'דרום סודן' – מדינה שהוקמה רק ב-2011… הילדים שהגיעו מישראל מצאו בדרום סודן בעיקר עוני, מחלות, רעב ואלימות. אלו ילדים שחיו וגדלו בתל אביב, עם אינטרנט וטלפון סלולרי. הם עברו למדינה שאין בה חשמל, מי שתיה, ואוכל. אין גם מערכת חינוך שתקלוט אותם.
עו"ד לאה מילר-פורשטט גילתה את מצוקת הילדים הללו דרך בנה, אורי, שהתחבר בבית הספר בישראל לילד דרום־סודני בן גילו.
בזכות העזרה של לאה וחבריה, במסגרת פרויקט Come True, הועברו עשרות מהילדים שהגיעו מישראל לדרום סודאן לפנימייה באוגנדה.
מטרת הפרויקט היא לדאוג לחינוכם והשכלתם, אבל גם לשמור עליהם מפני רעב ומחלות…
עוד על הפרויקט בפרק מתוך תוכנית 'המערכת' – ליפול מגן עדן 


המפגש הסינכרוני עם עו"ד לאה מילר-פורשטט, התקיים במסגרת לימוד 'הזכות לחינוך' בשיעור אזרחות בשכבה ט'.
המפגש היה מרגש, השיח היה נעים ולאה ענתה בצורה רצינית ובהירה לכל אחת משאלות התלמידים ובסיום המפגש אף שלחה אלינו חומרים להמשך עיון, בהקשר לתכנים שעניינו את התלמידים.
מעבר להנאה מהמפגש עצמו, התלמידים הרגישו שהמפגש תרם להם – גִיוון עבורם את הלימוד הרגיל, אִפשר להם הצצה קטנה אל עולם שהוא שונה, ואף עורר בהם תחושת אמפתיה כלפי הילדים שנאלצו לחוות את המעבר הטראומטי לחיים שהם כה שונים מאלו להם התרגלו.
אני מנצלת את הבמה הזו להודות שוב ללאה על שהקדישה לנו מזמנה היקר – תודה רבה !
אני רוצה להודות גם לתומר ברץ, יוזם פרויקט לראות עולם אשר יצר את החיבור וביחד עם לאה בנה מערך שיעור מותאם – תודה רבה !

כתבה: אפרת מעטוף

Screenshot_43

פתיחת שנה עם 'ענן מילים'

המלצה מאת מאיר ארזי, מורה לאזרחות ורכז תקשוב לשימוש ב'ענן מילים' מסוג wordle בשיעור פתיחה בהוראת מקצוע האזרחות, כיתות י'-י"א, מתוך התנסות אישית בכיתות אותן הוא מלמד.

wordle הוא כלי מקוון המציג בצורה וויזואלית את שכיחות המילים שהוזנו לתוכו. כך, מוצגת כל מילה בהתאמה לשכיחותה – ככל שמילה מסוימת חוזרת על עצמה יותר פעמים, כך תצוגתה תהיה גדולה יותר ביחס לאחרות.

לצורך ביצוע הפעילות יש צורך בעמדת מורה הכוללת מחשב המחובר לאינטרנט ומקרן.

תיאור הפעילות בכיתה:

  • במהלך השיעור מתבקשים התלמידים לכתוב על פתק מילה המזוהה אצלם עם "אזרח" / "אזרחות", על בסיס ידע נלמד קודם, ידע אישי וכו'.
  • איסוף הפתקים.
  • לצורך הקלדת התשובות אל הכלי נבחר תלמיד (ולא תלמידה). את הזמן בו התלמיד מקליד את התשובות, ניתן לנצל לצורך קיום דיון בכיתה בנוגע לבחירה בתלמיד ולא בתלמידה לפעולת ההקלדה ("קלדנית" לעולם אישה ?). ובמהלכו לגעת בערך ה"שוויון".
  • לאחר שמתקבלת המפה ניתן לקיים דיון בכיתה, בהתאם לתכנים המוצגים ב'ענן המילים'. לדוגמה, בכיתתו של מאיר נערך הדיון בשאלות הבאות:
    • מה "אין" במפה ? למשל, המושג "חירות" שהוא מהותי באזרחות בדמוקרטיה, לא הוזכר בחלק מהכיתות (שגור פחות ?)
    • מילים בשכיחות נמוכה, והאם בהכרח חשובות פחות ?
    • מכאן דיון בערכו של "מיעוט" בדמוקרטיה, האם דעתו חשובה פחות ?

מורים המעוניינים לשתף בחוויות מהשטח, מוזמנים ליצור קשר

הקרנת מצגת בחדר מחשבים, ללא מקרן

תמונה3הבעיה: 

במסגרת שיעורי הפסיכולוגיה, שובצתי, על פי בקשתי, ללמד שעתיים שבועיות בכיתת מחשבים שאין בה מקרן.
השנה רק החלה, והנושא שבחרתי לשיעור הצריך הרצת מצגת ולא פעילות מול מחשב… מה עושים ?

הפתרון:
העליתי את המצגת, כולל קישורים לסרטונים הרלוונטיים אל הכלי Nearpod.
בתחילת השיעור ביקשתי מכל תלמיד להכנס לאתר www.nearpod.com > ללחוץ על join session > ולהקליד את הקוד אותו רשמתי על הלוח.

מחשב אחד שימש אותי לצורך הרצת המצגת, התלמידים היו ישובים כל אחד מול מסך מחשב משלו. בכל פעם שהעברתי שקף במצגת המחשב שלי, המצגת התקדמה גם אצל התלמידים.

השיעור לווה בדיון והעובדה שכל תלמיד התבונן מידי פעם במסך המחשב האישי לא הפריעה לשיח הער.

התייחסות לשונות תלמידים – בחרתי לנצל את הייחודיות של מבנה הצפייה ואת התחושה האינטימית שנוצרת אצל התלמידים בעקבות ההקרנה על מסכים אישיים, והגשתי מצגת שהיא עמוסה יותר מהרגיל ומכילה הרחבה על המושגים הנלמדים, וכך תלמידים אשר היו מעוניינים יכלו להרחיב את הקריאה במקביל לשיח שהתקיים בכיתה. במהלך השיעור הבחנתי שחלק מהתלמידים אכן עיינו בתכני ההרחבה ואף התייחסו אליהם בשיח בכיתה.

צפייה בסרטון – התכנון המקורי היה ששלב הצפייה בסרטון יהיה חוויה משותפת, באמצעות שימוש ברמקולים שהכנתי מבעוד מועד ואשר חוברו למחשב אשר שימש אותי. בפועל, מאחר ובכל מחשב קצב הטעינה היה שונה, התכנון התגלה כלא מוצלח ולכן שלפו התלמידים את האוזניות מהתיקים (אוזניות הפלאפון נפלאות לצורך כך).
*** מומלץ להצטייד מראש באוזניות מהמאגר הבית ספרי, לטובת תלמידים שאין ברשותם אוזניות אישיות.

ולסיכום, השיעור היה מוצלח בהחלט 🙂

מורה: אפרת מעטוף

בלוג | מנחם בגין

Screenshot_79

במסגרת שיעורי השפה בבית הספר 'מנחם בגין' בקריית גת, עסקו תלמידי כיתה ו' בפיתוח בלוג כיתתי שיתופי אשר עסק בדמותו של מנחם בגין.
העיסוק בדמותו של מנחם בגין אינו חדש לתלמידי בית הספר, אך הדגשים משתנים משנה לשנה. השנה בחר צוות המורים להתייחס לנושא בדגש על טיפוח הכתיבה בסביבה מתוקשבת, יצירת בלוג כיתתי-לימודי.

במסגרת שיעורי השפה עסקו התלמידים בדמויות מופת –  בחרו דמות מופת חקרו את תולדותיה וחזונה. בשיעורי שפה המתוקשבים, הורחב העיסוק בדמותו של מנחם בגין, על שמו קרוי בית הספר.

במהלך השיעורים עברו התלמידים תהליך כתיבה וטיוט על גבי המחשב תוך שהם רוכשים מיומנויות מחשב מתקדמות ונחשפים לסביבת הבלוג, אשר הפכה את המשימה למהנה ומשמעותית עבורם ואפשרה יצירת דיאלוג מתמשך וקהילת לומדים פעילה .

למה בלוג ? לכלי זה יש פוטנציאל אדיר להכרות עם דמות היסטורית. הצגת דמות דרך הבלוג מאפשרת להיכנס לתוך הדמות, מחשבותיה, ורגשותיה, ללמוד אותה ולהזדהות עמה, להעמיק ולהרחיב את היריעה, ליצור קישורים למונחים ותכנים רלוונטיים, לנהל אינטראקציה עם דמויות רבות נוספות, ללמוד בדרך יצירתית וגם ליהנות בדרך, לגעת בהיסטוריה ולגעת בדמיון.
כך, קראו התלמידים ולמדו על דמותו של מנחם בגין מתוך קטעי מידע שעסקו בתולדות חייו, ניתחו את דמותו חקרו את המקום הגאוגרפי ממנו בא (כולל מזג האוויר בנקודת הזמן שבחרו), וניסו להתחקות אחר רגשותיו ומחשבותיו.

באמצעות העיסוק בבלוג, המהווה יומן רשת, התנסו התלמידים בכתיבה ביוגרפית בתבנית יומן אישי, תוך הצגת נקודות מבט שונות של הדמות.

במהלך תהליך הכתיבה, אשר ארך כשלושה שבועות, הציגו הלומדים את מורשתו של מנחם בגין באמצעות רישומים בבלוג. צוות המורים ליווה את התהליך באמצעות דיונים בכיתה ובאמצעות תגובות בבלוג לפריטי המידע השונים ולשאלות תלמידים.

לצורך ביצוע הפרויקט הוקדשו 9 שיעורים: בשלושת השיעורים הראשונים, למדו הילדים על חשיבות השיתוף במידע, דרכים לשיתוף מידע, הכירו את המושג בלוג ולמדו על מושגים ותכנים מעולם האינטרנט, הכירו דוגמאות של בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים ומבוגרים, והשוו בין אתר רגיל לבלוג; בשלושת השיעורים הבאים, התחלקו התלמידים לקבוצות, עסקו בטקסטים מידעים, חקרו סוגיות שונות אשר קשורות לתחנות בחייו של מנחם בגין, תוך איתור מידע ממגוון מקורות ומיזוגו, התנסו בכתיבה ושכתוב והקפידו על מאפייני הנושא הנבחר לצורך כתיבת הרשומה (פרטים אישיים, רקע על התקופה, ייחודה של הדמות). ברשומות שולבו תמונות וסרטונים הקשורים בנושא הנבחר, תוך ציון  מקורות המידע בהם השתמשו התלמידים; בשלושת השיעורים האחרונים, פרסמו התלמידים את רשומת הבלוג, בחרו מילות מפתח וציינו תגיות, הגיבו לרשומות חבריהם וכתבו רפלקציה על התהליך.

לחצו כאן לצפייה בבלוג

צוות הפרויקט: דיאנה סיונוב ותמר גבאי.

מעוניינים ליצור בלוג משלכם ? לחצו כאן להנחיות

Screenshot_12

kahoot ֻ| אזרחות ט

במסגרת פעילות סיום השנה במקצוע האזרחות, התנסו תלמידי שכבת ט' בבית החינוך 'גאון הירדן דרכא', בחידון מקוון בפלטפורמת kahoot.
במהלך החידון נשאלו התלמידים מגוון שאלות הנוגעות למקצוע האזרחות – חלקן עוסקות בנושאים שנלמדו השנה (במסגרת תוכנית ההעמקה) וחלקן שאלות אתגר הנוגעות לנושאים שילמדו בהמשך (בחטיבה העליונה).
*** כל השאלות נדלו ממבחני המפמ"ר של השנים האחרונות.
 
במהלך החידון, המבוסס על שאלות סגורות (רב-ברירה), עשו התלמידים שימוש במכשירי הטלפון החכמים (לרוב בקבוצות).
תלמיד שענה נכון על שאלה זכה בניקוד אשר נקבע גם בהתאם למהירות התגובה. הניקוד הוצג במכשיר הפרטי של התלמיד. במקביל, לאחר כל שאלה, הוצגו על הלוח (באמצעות מקרן) שמות 5 התלמידים (הצוותים) שזכו בניקוד המצטבר הגבוה ביותר.
 
לאחר המענה על כל שאלה הוצגו התשובות הנכונות על המסך הראשי, בליווי סטטיסטיקות, כך שהתלמידים והמורה יכלו לראות מהן נקודות החוזק ומהן נקודות החולשה של הקבוצה ולהתעכב עליהן בהתאם.
 
הפעילות הייתה מהנה ומוצלחת – התלמידים היו פעילים והביעו עניין וידע וההתרגשות הייתה גבוהה. תמיד כיף לשמוע תלמידים שמבקשים לענות על עוד שאלות ומשתמשים בהגיון בריא ובידע קודם כדי להתמודד עם תכנים שטרם למדו…
 
חברי צוות: נעמי ורד, ניצה גלזר, אפרת מעטוף.
 

מעוניינים ליצור חידון KAHOOT משלכם ? לחצו כאן להנחיות.